עצוב.
אהוד מנור היה "פזמונאי, קודם כל", אבל גם מתרגם.
בראיון
לכבוד יום ההולדת השישים שלו הוא סיפר:
..."יש שיר של ארווין ברלין שמתחיל ב… (נכון, מנור שר…) "Heaven,
I’m in heaven ", וכשהייתי בן ארבע עשרה חשבתי על "עדן, זה גן עדן". אז אני
פשוט הייתי היסטרי, גם עכשיו שאני מספר לך את זה יש לי צמרמורות בגב. זאת
אומרת, אני הבנתי אז מה אני רוצה לעשות בשארית חיי, וזה היה בגיל ארבע עשרה.
אבל לא רק באנגלית, יש גם את (ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר…) "אי - שם ב -
לב – פ - רח מלבלב, פ – רח מלבלב", שזה תרגום שעשיתי כשהייתי בשישית לשיר
של ג’ורג’ ברסאנס, ורק אחרי עשרים ומשהו שנה נתתי לקורין אלאל, כשכתבתי לה
את "שפת אימי".
מישהו,
מישהו דואג,
דואג לי שם למעלה.
בא והדליק
כמה כוכבים והם נופלים אחד אחד.
התחלתי ללמוד לטינית, ובאתי לשחוט לכם פרות
קדושות.
מכירים את Veni, Vidi, Vici? ובכן, בלטינית יש
לבטא: Weni, Widi, Wicki.
אל תגידו שלא אמרתי לכם.
ובלי שום קשר ללטינית (אולי בעקיפין), כשלמדתי
איטלקית יצאתי מהשיעור הראשון עם משהו דומה.
מכירים את החברה שמייצרת
מוצרים לתינוקות? אז קוראים לה קיקוֹ ולא צ'יקוֹ.
והשחקנית האיטלקייה היפהפייה?
נכון,גרטה
סְקַאקי ולא סקאצ'י.
