מועדון הספרים של אופרה ווינפרי כבר קיים הרבה שנים, וידוע ביכולת שלו להקפיץ ספרים לראש רשימת רבי המכר בארה"ב. הצופים מציפים את החנויות ורוכשים את הספרים עם המדבקה העגולה שנושאת את שם המועדון, והוצאות הספרים והמחברים יכולים להתרווח וליהנות מהרווחים. לפני כשנה, אחרי הפסקה בהמלצות על ספרים, אופרה הכריזה שמועדון הספרים יוקדש לקלאסיקות. במאי השנה אופרה פרסמה את ההמלצה שלה לקיץ הזה, אנה קרנינה של טולסטוי, והודתה שהיא לא קראה את הספר כי הוא הפחיד אותה. מאחר שבארה"ב קיימים לפחות שישה תרגומים שונים של אנה קרנינה, אופרה טרחה וציינה שהיא ממליצה על תרגום מסוים אחד, "זה עם המדבקה של מועדון הספרים, והפרחים הקטנים על העטיפה", כדבריה. היא גם הוסיפה והסבירה, "התרגום הזה זכה לשבחים רבים, ואם תקראו תרגום לא טוב אתם עלולים להיבהל מאוד". ועכשיו נעבור רגע לצרפת. ריצ'רד פביר ולריסה וולוחונסקי, אזרחים אמריקנים, חיים בצרפת כבר 16 שנה. במאי צלצל הטלפון בביתם. על הקו הייתה הוצאת הספרים, שכבר כמה פעמים דחתה את הבקשה שלהם להדפיס מהדורה נוספת של התרגום שלהם לאנה קרנינה, אותו תרגום שאופרה המליצה עליו. התרגום יצא בשנת 2001, ומכר עד השנה כ-60,000 עותקים. בשיחת הטלפון במאי, הם קיבלו הודעה שההוצאה החליטה להדפיס עוד 800,000 עותקים. אפשר רק לדמיין את השמחה של הזוג, לאור העובדה שהם מקבלים תמלוגים על התרגום שלהם. למעשה, כל הסיפור הזה נועד לספר לכם שבארץ מתרגמים לא מקבלים תמלוגים. [קישור ישיר לקטע]
עיריית תל אביב מחזירה את העברית לשלטי העסקים. [קישור ישיר לקטע]
הייתי היום בדיזנגוף סנטר. הציבו שם בכניסה מין קפסולה שעושה עיסוי לאנשים, ותלו שלט אזהרה. [קישור ישיר לקטע]
בטעות נלחץ לי הבבילון
על השם שלי, וגיליתי ש"חגית" בפיליפינית זה לאתגר, להתריס. חיפוש
קצר בגוגל מגלה שהפיליפינים גם הקימו אגודה למען
שינוי חברתי בשם חגית: אימצתי. [קישור ישיר לקטע]
איזה יופי,
בוחן פתע. גיליתי את הבוחן דרך הבלוג הלשוני המקסים של איזבלה מסארדו (באיטלקית). [קישור ישיר לקטע]
תמיד כששואלים אותי איך להתייחס לחברות שמשלמות עבור תרגום ללא רווחים (ויש כאלה), אני מציעה פשוט לתרגם בלי רווחים. מישהו כנראה היה מספיק אמיץ:
כדי לגלות איך מבטאים את המילים מאתמול, תצטרכו לקרוא את השיר המקסים הזה. את הפירושים תמצאו על-ידי לחיצה על המילים מאתמול, כאן למטה. [קישור ישיר לקטע]
פרס יוקרתי למי שמצליח לבטא נכון את המילים הבאות באנגלית, ואות כבוד למי שגם יודע את הפירושים:
Terpsichore
יום חמישי, 8 ביולי 2004 אחת הכותרות בידיעות אחרונות היום היא "שינוי-גייט". מאז פרשת ווטרגייט, כל שערוריה פוליטית מקבלת את הסיומת "גייט". ווטרגייט המקורית נקראה כך על שם בית המלון שבו התחיל כל הסיפור, ומאז כבר היו הרבה גייטים אחרים: מוניקה-גייט, קמילה-גייט, אנרונגייט ועוד. במקרה הזה, נשארה רק הסיומת של השם, והיא שמציינת את השערוריה. אבל יש גם שמות שנגזרים מהשם המלא של מקום מסוים, והופכים עם הזמן למילה עצמאית. התופעה הלשונית הזו נקראת טוֹפּונים (toponym), והדוגמה העכשווית ביותר שעולה לי היא "ספא", שהמקור שלה הוא בעיירה בלגית באותו שם, המפורסמת במעיינות שלה. יש גם תאומים סיאמיים, חרדל דיז'ון, ועוד. ובשולי החדשות, אוניברסיטת ניו ברונסוויק לקחה קצת רחוק מדי את הרעיון שלומדי שפה זרה צריכים לשמוע רק את השפה הזרה כדי ללמוד אותה – איבן טסייה, דובר צרפתית עיוור שנרשם לקורס אינטנסיבי ללימוד אנגלית, הוזהר שלא יוכל להמשיך ללמוד אם ידבר אל הכלב שלו בצרפתית. ועוד: אם תגללו לסוף הכתבה על הספורטאיות האוסטרליות ב-Ynet, תמצאו את המילה "הלכית", כתרגום ל-walker, ספורטאית שהולכת הליכה מהירה. ואם ממש רוצים להתקטנן, אז חמש מילים מההלכית תמצאו את המילה "נראיית". [קישור ישיר לקטע]
הכתבה הזאת ב"קפטן אינטרנט", העלתה בי זכרונות נעימים. בהזדמנות אכתוב ביתר פירוט על צירופי מקרים והיכרויות מעניינות דרך האינטרנט, אבל בינתיים אני רוצה להכיר לכם את האתר Language Exchange - אמנם לא רשת חברתית כמו אלה שמוזכרות בכתבה, אבל לא רחוק. מטרת האתר "לשדך" בין אנשים שרוצים לתרגל שפות שונות. אני, למשל, נרשמתי אליו לפני שנה, במטרה להתכתב באיטלקית עם אנשים שרוצים לתרגל אנגלית. הרעיון שאמצא דובר איטלקית שרוצה לתרגל עברית היה כל-כך מופרך, שבכלל לא ציינתי את האפשרות הזאת בכרטיס שלי. אבל כמו תמיד, המציאות עולה על כל דמיון, ולא רק שאני מתכתבת עם ג'נפאולו האיטלקי בעברית ומקבלת תשובות באיטלקית, אלא שבעוד שבועיים הוא מגיע ארצה לביקור. עוד על ג'נפאולו, שבכלל הכרתי בשוק בלונדון, על מיקלה המורה שלי לאיטלקית, פדריקו המתרגם וקרלו שרצה להיות בלשן, בהמשך. [קישור ישיר לקטע]
למועצת החלב והבשר נמאס מהסינטה והשפונדרה, והיא פנתה לאקדמיה ללשון עברית כדי למצוא חלופות עבריות לכל חלקי הבשר. ועוד בענייני אוכל, אני קוראת עכשיו את הספר The Golden Gate של ויקראם סת', שהיה ההשראה של מאיה ערד. הספר כולו בחרוזים, ולמרות זאת הוא לא מעיק, אלא להיפך, הוא קליל ומצחיק, וקולח. אז הנה דוגמה קטנה, שקשורה כמובן לשפה: אלימות במטבח. [קישור ישיר לקטע]
המלצה חמה: בלוג שפה חדש,
עברית שפה קשה.
טל איתן, בכתבה מעניינת על התופעות הלשוניות בקהילה ההומוסקסואלית הישראלית, ועל השימוש בלשון זכר ונקבה. [קישור ישיר לקטע]
|
