יום שישי, 26 בספטמבר 2003, ערב ראש השנה לכבוד החג, כמה שירים עם "טוויסט" לשוני: (כל המילים מהאתר של מורן אור) ובכל זאת גם שיר מקסים לראש השנה: שנה טובה לכולם! [קישור ישיר לקטע]
"זו ש" מעלה "קריאה נואשת לקירוב מחודש של המשמעות אל קהל הקוראים" לאור ההרגשה שלה, ש"טקסטים ביקורתיים עושים מאמצים כנים להיות בלתי נגישים". אני מצטרפת לקריאה הזו, ולא רק אני, אלא גם ממשלות רבות, וביניהן ממשלות ארה"ב, בריטניה וקנדה, המועצה האירופית, וארגונים רבים בעולם, שמנהלים כבר כמה שנים את פרוייקט Plain English, שמטרתו לעודד כתיבת טקסטים קריאים ונגישים יותר. במסגרת המאמץ הזה שוכתבו חוקים ומסמכים רשמיים, נכתבו ספרים והנחיות לכתיבה פשוטה, נבנו אתרי אינטרנט רבים, ואל גור (איך לא) אפילו יזם פרס לאנשים שאכן ישתמשו בשפה פשוטה וברורה. כמובן שכמתרגמת, אני מייחלת ליום שבו אנשים באמת יישמו את הכללים לכתיבה ברורה, כי לתרגם Gobbledygook זה קשה ומתסכל. לפעמים אני חושבת שמגיע לי תשלום כפול: פעם אחת עבור התרגום לשפה מובנת יותר, ופעם שניה עבור התרגום לשפה הנדרשת! קריאה נוספת: באנגליה: Plain English Campaign המועצה האירופית: Fight the Fog מדריך לכתיבת מסמכים ידידותיים למשתמש [קישור ישיר לקטע]
רוברט לוכנר (Robert Lochner) נפטר שלשום, בגיל 84. לוכנר היה המתרגם של ג'ון פ. קנדי בביקורו ההיסטורי בגרמניה בשנת 1963. שיא הביקור, ולדברי קנדי עצמו גם נקודת שיא בתקופת הנשיאות שלו, היה הנאום המרגש שלו בזכות החופש, שנישא במערב ברלין, שנתיים אחרי הקמת החומה במזרח ברלין. הנאום של קנדי, שריגש מליונים, הוליד את אחת האגדות האורבניות הידועות ביותר. לפי האגדה, קנדי אמר במהלך הנאום שלו את המשפט Ich bin ein Berliner (אני ברלינאי) במטרה להביע הזדהות, אבל בעצם הפירוש של Berliner בגרמנית הוא סופגניה, ולכן הייתה כאן פאשלה גדולה, כשנשיא ארה"ב קרא "אני סופגניה". למעשה, קנדי ביקש מלוכנר, המתרגם, לכתוב לו על פיסת נייר את המשפט עוד לפני הנאום, והוא התאמן עליו. נכון ש"ברלינר" היא גם סופגניה מסוימת, אבל אף ברלינאי שפוי לא היה חושב שקנדי רוצה לומר שהוא סופגניה, בדיוק כפי שאף אחד בניו יורק לא היה חושב שהנשיא הוא עיתון, אם הנשיא היה אומר I'm a New Yorker. הסיפור התרגומי הנחמד והנכון לגבי הנאום הוא, שלוכנר תרגם את הנאום בברלין בתרגום עוקב. בתרגום עוקב, או קונסקוטיבי (consecutive), המתרגם עומד בקרבת הנואם. הנואם עושה הפסקות כל כמה משפטים, מחכה שהמתרגם יתרגם אותו, וממשיך (לעומת תרגום בו-זמני, או סימולטני, שבו המתרגם יושב בתא ומתרגם את הנואם בו-זמנית, כאשר המאזינים מקשיבים לתרגום באמצעות אוזנייה). כשקנדי אמר את המשפט Ich bin ein Berliner, לוכנר "תרגם" אותו (חזר על המשפט בגרמנית). כשקנדי המשיך לדבר, הוא אמר, "תודה למתרגם שלי, שמתרגם אותי גם מגרמנית", משפט שעורר גל של צחוק בקהל. קריאה נוספת:
סקר חדש שנעשה באוניברסיטת תל-אביב מגלה שהילדים היום חשופים לשפה האנגלית במידה רבה, ובעיקר בזכות האינטרנט. בסקר השתתפו 6,000 בני נוער בגילאים 12-16 שנולדו וגדלו בישראל. 52% מהם אמרו שהם משתמשים באנגלית קבוע בהתכתבות באינטרנט, אך רק 10% קוראים ספרים באנגלית. קרוב לחצי מהנשאלים צופים בסרטים ותוכניות טלוויזיה באנגלית ללא תרגום. ואחרי כל זה, שואל כתב "הארץ", "אם האינטרנט הוא מקור האנגלית העיקרי של בני הנוער, איך הם יידעו ש'אני אוהב אותך' לא מנוסח 'I luv u', ש'נהדר' זה לא 'gr8' וש-'CU' אינו ביטוי תקני, למרות חביבותו?" [קישור ישיר לקטע]
קטע לשוני נוסף מתוך סרט, הפעם סצנה מ-Donnie Brasco. באדיבות עידו לא-אמין.
בשבוע האחרון קיבלתי את האימייל הבא מעשרות אנשים: Aoccdrnig to a rscheearch at an Elingsh uinervtisy, it deosn't mttaer in what oredr the ltteers in a wrod are, the olny iprmoetnt tihng is taht the frist and the lsat ltteer is at the rghit pclae. The rset can be a toatl mses and you can sitll raed it wouthit porbelm. Tihs is bcuseae we do not raed ervey lteter by it slef but the wrod as a wlohe. לפני שנים, אולי עוד לפני שהיה לי אימייל, הוכיחו לי את אותו הדבר - שאנחנו מסתמכים בקריאה על נסיון עבר ועל הציפייה שלנו מהטקסט. אז השתמשו בטקסט הזה. אולי תבחינו מיד בטריק, ואולי לא. אם לא, סיפרו את המילים. בבלוג המקסים של מיס טיריוס מצאתי את אתגר החושים. גם שם מסתתרות להן כמה שאלות שקשורות למילים, ומזכירות את הנושא הזה. ואם באימייל עסקינן, רוצו לקרוא את הקטע של אהוד, אימייל - עשה ואל תעשה. [קישור ישיר לקטע]
הבטחתי לכם את ה"מונכון" של ערוץ 7, הנה הוא בקובץ TIF, ובקובצי JPEG: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14. [קישור ישיר לקטע]
הנהלת רשות השידור מנחה לא להשתמש יותר במושגים בערבית, כגון "הודנה" ו"אינתיפאדה". בהאייל הקורא יש דיון על הנושא. ויש גם אתר מצויין שמפרסם מילון שיחַדש (Newspeak), לפי הספר 1984 של ג'ורג' אורוול. "שיחַדש" היא שפה בדויה, מבוססת על אנגלית, בעלת אוצר מילים ודקדוק מפושטים במיוחד, שמתאימים לצרכיה של המפלגה. באתר אפשר למצוא גם את הטקסט המלא של הספר, ומילון "שיחדש" לשנת 2003, עם כל המילים התקינות-פוליטית, כל המילים הפסולות, ומילים חדשות שנכנסו לשפה בהקשר הזה. וזה גם המקום להזכיר את ה"מונכון" של ערוץ 7, שפורסם בפברואר 1998. מכיוון שלא הצלחתי למצוא גרסה מקוונת שלו, אסרוק אותו בהקדם כדי שתוכלו לקרוא. [קישור ישיר לקטע]
על מילים ומשמעויות מאת קלווין והובס. [קישור ישיר לקטע]
עמי בן בסט כתב מאמר מרתק על שפות נכחדות. וזו הזדמנות להזכיר גם את המאמר של פרופ' עוזי אורנן, שמסביר שהעברית איננה מקור כל השפות. [קישור ישיר לקטע]
דמטרי מרטין מניו-יורק זכה שלשום בפרס הבריטי היוקרתי, Perrier Comedy Award, בזכות המופע שלו, "If I", בפסטיבל הפרינג' באדינבורו. המופע בנוי סביב משחקי מילים, וכולל גם פלינדרום (מילה או משפט הנקראים באותה צורה משני הכיוונים) בן 250 מילים. דמטרי, שכבר הופיע אצל קונאן אובריאן ודייויד לטרמן, משתעשע עם השם שלו (Mired, trite man), מציג תמונות שאפשר לתאר אותן באמצעות פלינדרומים, ועושה עוד הרבה מניפולציות עם מילים. באתר Comedy Central אפשר לקרוא עוד על דמטרי מרטין, לגלות שהוא המציא חולצה עם אותיות נדבקות וכיס קטן על השרוול שבו אפשר לשמור את האותיות שלא השתמשתם בהן, לצפות בקטעי וידאו, ולקרוא שירי הייקו שלו. באתר Anecdotage יש כמה דוגמאות יפהפיות למשחקי המילים שלו, כולל היפוך שהוא עשה לסדר המילים על תווית של בקבוק בירה. ולסיום, הייקו לדוגמה:
|
