מתרגמים חייבים תמיד להיות מודעים לתרבות, כיוון שהם מתרגמים מתרבות אחת לאחרת. תרבויות, מגעים בין תרבויות, פערים בינתרבותיים, תמיד מרתקים אותי, ובכלל, עכשיו שאני לומדת מחקר תרבות אני אכתוב על זה מדי פעם. אז הנה דוגמה קטנה, קטנ-טנה להבדל בינתרבותי. אבל לפני כן, נסו להיזכר איך נראה תור של שלושים אנשים בארץ. אחר כך תיזכרו בפעם ההיא שהייתם בטוחים שלא תצליחו לעלות על המטוס כי היה כזה בלגן בשדה התעופה ואנשים חתכו אתכם מימין ומשמאל בדהרה מטורפת לעבר הדלפק, שבכלל לא היה של הטיסה שלהם. יש? יופי, עכשיו אתם יכולים לצפות בווידאו הזה שגנבתי מצביץ הצלם המופלא, ולראות איך זה נראה ביפן. [קישור ישיר לקטע]
למאיר שלו יש ספר חדש לילדים, בשם רוני ונומי והדב יעקב. כמעריצה מושבעת של מאיר שלו, נכנסתי לחנות כדי לקנות אותו (את הספר!). אבל הוא כבר אזל, והמוכרת ניסתה לשכנע אותי לקנות ספר אחר במקום. היא לא התרגשה מהאסרטיביות שלי, ומיד שאלה, "לאיזה גיל?" זה היה מאוד משעשע, עכשיו קצת פחות, ובכל זאת - בשבוע שעבר הופיעו קטעים מהספר ב"זמנים מודרנים" של ידיעות אחרונות, שם נכתב עליו שהוא "ספר נפלא... שכולו שפה עשירה, משחקי מילים קסומים והמצאות לשוניות עד קצה הדמיון". הנה הקטעים המאיר-שלויים המקסימים כל-כך: "לשתי אחיות,
אחד הזכרונות הכי יפים שיש לי מהטיול לאירופה לפני הצבא הוא ארוחת ערב בהילטון רומא עם מתרגמת סרטים לדיבוב. אחרי חודש של טיול תרמילאים, יציאה בבגדי ערב, אוכל של הילטון, ואנשים מעניינים, הם חגיגה מרעננת. המתרגמת הייתה מאוד סבלנית ושמחה לענות לנו על כל השאלות. אני זוכרת שישבנו מרותקים כשהיא הסבירה לנו על תהליך התרגום והדיבוב, על התרגום המיוחד, על התאמת המילים לתנועות השפתיים של השחקנים, ועל העבודה עם המדובבים. השבוע, תוך כדי שיטוט בחיפוש אחר אתרים מעניינים על יפן, נתקלתי בשני מאמרים מצויינים על דיבוב. אחד על איך ניל גיימן לימד את הנסיכה מונונוקי לדבר אנגלית, והשני על סאות' פארק ביפנית. [קישור ישיר לקטע]
חואן קביו מהאי לה גומרה יודע סילבו גומרו, שפה שלא מדברים בה, אלא שורקים אותה. הוא לא צריך טלפון כדי לתקשר עם אשתו, כי השפה הזאת נשמעת למרחק של יותר משלושה קילומטרים. אבל כמו שהוא אומר, השפה הזאת לא נועדה לרומנטיקה - כולם יכולים לשמוע אותך. יכולים לשמוע, אתם אומרים, אבל לא להבין. לא מדוייק. במטרה לשמר את השפה, היא הוכנסה לתכנית הלימודים, וסילבו היא עכשיו אחד ממקצועות החובה בבתי הספר באי. כאן אפשר להמשיך לקרוא, וגם לשמוע את חואן קורא לסרבנדו ומבקש ממנו להגיד לחוליו להביא את הקסטנייטות. אסף, תודה על ההפניה לידיעה. [קישור ישיר לקטע]
לפני חודשיים כתבתי כאן על Plain Language Campaign, ולפני חודש על ראמספלד. אתמול ראמספלד קיבל מהסניף הבריטי של הארגון את פרס "ההערה המבלבלת ביותר מפי דמות ציבורית", על הדברים הבאים: "דיווחים אודות דברים שלא קרו תמיד מעניינים בעיניי, כי כפי שאנחנו יודעים, ישנם דברים ידועים ידועים. אלה דברים שאנחנו יודעים שאנחנו יודעים. ישנם גם דברים שאנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים. כלומר, אנחנו יודעים שיש דברים שאנחנו לא יודעים. אבל יש גם דברים שלא ידוע לנו שאנחנו לא יודעים, אלה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים". ראמספלד גבר על שוורצנגר, שהיה מועמד לאותו פרס על המשפט: "אני חושב שנישואים חד-מיניים צריכים להתרחש בין גבר לאישה". הדיווח של ה-CNN על הפרס, כאן. [קישור ישיר לקטע]
אתמול בערב סוף סוף התחילה העונה החדשה של הסופרנוס. באחת הסצנות, טוני ובקלה יושבים ואוכלים. הדיאלוג כאן. לדיאלוגים קודמים: השעה ה-25, דוני ברסקו.
איך אומרים באנגלית ביטוחית "כיסוי מוות"? Life cover.
|
